החלטה בתיק בש"א 34/13

שניים הם ענייניה של החלטה זו:

1.        בקשתה של נתבעת מס' 1 (להלן גם: " המועצה") לסלק את התובענה על הסף.

2.        בקשתם של נתבעים 2 ו- 3 (להלן גם: " ועדת הערר" ו" יו"ר ועדת הערר" בהתאמה) למחוק אותם מרשימת הנתבעים, ולחילופין לפטור אותם מלהגיש כתב הגנה ומלהגיב לבקשה לסילוק על הסף.

הרקע :

התובעת השיגה לפני מנהל הארנונה על חיובי ארנונה כללית שנקבעו לה על ידי המועצה. לאחר שהשגותיה נדחו, הגישה היא ערעורים על החלטות מנהל הארנונה,  ואלו תלויים ועומדים לפני ועדת הערר.

דיון הוכחות בערעורים נקבע ליום 5/5/2013. ביום 1/5/2013 הגישה התובעת בקשה לפסילת יו"ר ועדת הערר.  ביום 2/5/2013 קבע יו"ר ועדת הערר כי אין זה מוצדק שיפסול את עצמו. ביום 5/5/2013,בפתח ישיבת ההוכחות, שבה התובעת על בקשת הפסילה וביקשה להשלים טיעונים בעניין. בהחלטה שנתנה באותו מועד נדחתה הבקשה, וישיבת ההוכחות התקיימה כמתוכנן.

בעקבות האמור הגישה התובעת ביום 23/6/2013 תובענה לבית משפט זה, בה עותרת היא לכך שבית המשפט יקבע כי יו"ר ועדת הערר מצוי בניגוד עניינים ואינו יכול לדון בערעורים שהגישה וכי ועדת הערר איננה כשירה להמשיך ולדון בערעורים הנ"ל. בנוסף, ביקשה להורות למועצה למנות הרכב אחר לוועדת הערר לדיון בעניינה.

לטענת התובעת, בתמצית, יו"ר ועדת הערר נמצא במצב של ניגוד עניינים, מצב האוסר עליו להיות חבר בגוף מעין שיפוטי. בנוסף סבורה התובעת כי קיים חשש ממשי לדעה מוקדמת אצל יו"ר ועדת הערר. עוד מלינה התובעת על כך שהחלטת יו"ר הועדה שלא לפסול את עצמו נעשתה,לסברתה, ללא כל הנמקה.

בבקשתה לסילוק התובענה על הסף טוענת המועצה כי בית משפט זה חסר סמכות עניינית לדון בתובענה. עוד טוענת הנתבעת הנ"ל כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת איחור ושיהוי ניכרים בהגשתה, ומחמת חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי המשפט.

הבקשה לסילוק על הסף הועברה לתגובת התובעת ונתבעים 2 עד 4.

התובעת מתנגדת לסילוק תביעתה על הסף. לטענתה, יש לסלק את הבקשה על הסף בהעדר תצהיר. עוד טוענת התובעת כי בית משפט זה מוסמך לדון בכל עניין שבתקנון, ובכלל זה בעניין כשירות חברי ועדת הערר. התובעת מוסיפה וטוענת כי מדובר בחלטה אישית של יו"ר ועדת הערר, ולא בהחלטת ועדת הערר. התובעת טוענת עוד כי בקשת הפסלות הוגשה על ידה בסמוך לאחר שנודעה לה עילת הפסלות הנטענת, וכי סילוק הליך על הסף הינו צעד קיצוני אשר ייעשה רק כאשר ברור שהעותר לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו אם יוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו.

נתבע מס' 4 , (להלן גם: " הממונה"), לא הגיב לבקשה ולא לתובענה העיקרית.

ועדת הערר ויו"ר ועדת הערר ביקשו כי בית המשפט יורה על מחיקתם מכתב התביעה, ולחילופין יפטור אותם מלהגיש כתב הגנה ומלהגיב לבקשת המועצה לסילוק התובענה על הסף.

בקשתם של ועדת הערר ויו"ר ועדת העררהועברה לתגובתם של הצדדים האחרים.

התובעת מתנגדת לבקשת הנתבעים הנ"ל. לטענתה, סעד מרכזי וראשון בתביעה שהגישה נדרש נגד יו"ר ועדת הערר. אין זה ייתכן שצד לתביעה אזרחית, שנגדו נדרש סעד אופרטיבי, יבקש למחוק את עצמו מהתובענה.

התובעת טוענת עוד כי יו"ר ועדת הערר אינו שופט, ועל כן אין לגזור גזירה שווה לעניינו מהליכי ערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו.

המועצה הודיעה כי היא תומכת בבקשת ועדת הערר ויו"ר ועדת הערר, וסבורה כי יש למחוק אותם מכתב התביעה.

הממונהלא הגיב גם לבקשה זו.